כ-40% מהנשים חוות בריחת שתן בשלב כלשהו בחיים, אבל רובן שותקות על זה במקום לפנות לטיפול.
ד"ר קייט אפרון, מומחית לבריאות אינטימית ממרפאת DNG-FEM בכפר סבא, מסבירה מה חשוב לדעת.
1. יש יותר מסוג אחד, והטיפול שונה בהתאם
בריחת שתן במאמץ קורית בזמן שיעול , צחוק או פעילות גופנית – הלחץ הפיזי הוא שדוחף את הדליפה.
דחיפות במתן שתן היא דחף פתאומי שקשה לדחות, גם בלי שום מאמץ, ולרוב מלווה בתדירות גבוהה של שירותים במהלך היום ובלילה. חלק מהנשים סובלות משילוב של שני הסוגים, מה שנקרא בריחת שתן מעורבת.
|
סוג
|
מתי זה קורה
|
גישת הטיפול
|
|
במאמץ
|
שיעול, צחוק, הרמת משקל, קפיצה
|
חיזוק שרירי רצפת האגן ותמיכה מבנית בשופכה
|
|
דחיפות (שלפוחית פעילת יתר)
|
דחף פתאומי, לרוב גם יקיצות לילה
|
אימון שלפוחית והפחתת גירויים כמו קפאין
|
|
מעורבת
|
שילוב של שני הדפוסים
|
שילוב של שתי הגישות, לפי מה שדומיננטי
|
"הטעות הנפוצה היא לטפל בכל בריחת שתן באותה דרך," אומרת ד"ר אפרון. "מי שמתחילה בתרגילי קגל בלבד בזמן שהבעיה שלה היא בעיקר דחיפות, לרוב לא תראה שיפור משמעותי – כי זה לא מטפל במנגנון הנכון."
2. זה לא מתחיל רק אחרי לידה
בריחת שתן קשורה בתודעה הציבורית בעיקר ללידה, אבל גיל המעבר הוא טריגר נפוץ לא פחות.
ירידה ברמות האסטרוגן מחלישה את הרקמות סביב השופכה, גם אצל נשים שלא ילדו מעולם או שלא היו להן בעיות אחרי הלידה. ד"ר אפרון מציינת שבמרפאה היא רואה לא מעט נשים בשנות ה-40 וה-50 לחייהן שמופתעות לגלות שהדליפה שהתחילה אצלן לאחרונה לא קשורה בכלל ללידה, אלא לתקופה ההורמונלית שהן נמצאות בה.
3. תרגילי קגל לא תמיד מבוצעים נכון
רוב הנשים ששמעו על תרגילי קגל מעולם לא קיבלו הדרכה מקצועית על ביצוע נכון. ביצוע לא נכון לא רק שלא עוזר – הוא יכול להחמיר את המצב על ידי הפעלת שרירים לא נכונים, למשל שרירי הבטן או הישבן במקום שרירי רצפת האגן עצמם. "אני מבקשת מכל מטופלת שמגיעה עם 'כבר ניסיתי קגל ולא עזר' להראות לי איך היא עושה את זה," אומרת ד"ר אפרון. "ברוב המקרים מתברר שהיא בכלל לא מפעילה את השריר הנכון."
4. יש אפשרויות טיפול שאינן ניתוח
הפחד מניתוח מונע מנשים רבות לפנות לטיפול בכלל, ולפעמים זה מוביל לדחיית טיפול בשנים. בפועל, הטיפול הראשוני כולל שינויי הרגלים (כמו הפחתת קפאין ואלכוהול), תרגילי רצפת אגן מודרכים על ידי איש מקצוע, ובמקרים המתאימים – טיפולים לא פולשניים כמו גלי הלם, שמעודדים ייצור קולגן ברקמה מבלי לפגוע בה. טיפול כזה נעשה במרפאה, ללא הרדמה וללא זמן החלמה.
5. גם שינה נכנסת לתמונה
נשים רבות שקמות פעמיים-שלוש בלילה לשירותים תולות את זה אוטומטית ב"שתייה מאוחרת מדי", בזמן שלעיתים מדובר בשילוב של שינה קלה יותר בגיל המעבר וירידה בשליטה על הדחף בשעות שהשרירים רפויים. "כשמטופלת מספרת לי שהיא כבר לא באמת ישנה ברצף, אני שואלת ספציפית כמה פעמים היא קמה לשירותים – כי לפעמים זה הגורם המרכזי לעייפות, לא רק 'גיל המעבר' באופן כללי," אומרת ד"ר אפרון.
6. שתיקה לא פותרת את זה – והיא לא חייבת להימשך
נשים רבות מתביישות לדבר על בריחת שתן, גם עם רופאות נשים, ומעדיפות פתרונות זמניים כמו תחבושות יומיות במקום לטפל בשורש הבעיה. "זו תופעה נפוצה מאוד ויש עליה מענה," אומרת ד"ר אפרון. "השתיקה היא מה שגורם לנשים לחיות איתה שנים במקום לטפל בה תוך חודשים."
ד"ר קייט אפרון היא מומחית לבריאות אינטימית ורצפת האגן, ומנהלת את מרפאת DNG-FEM בכפר סבא.
