הרופא ממליץ על בדיקת מי שפיר אם העוברים בהריון מרובה נמצאים בסיכון גבוה למומים מולדים מסוימים. היבטים רבים עשויים להעמידם בסיכון גבוה, כגון גיל האישה, היסטוריה משפחתית או תוצאה חריגה של סריקה גנטית.
הצורך בבדיקה זו מתעורר אף אם מתגלים סימני זיהום או אם קיים סיכון ללידה מוקדמת. בניגוד לבדיקות דם, המצביעות על אפשרות הסיכון בלבד, בדיקת מי שפיר משמשת לביצוע אבחנה. בדיקת מי שפיר מעניקה תשובות ברורות, אך היא כרוכה בסיכונים כשמדובר בהריון עם תאומים או שלישיות.
מהלך בדיקת מי שפיר
ראשית, הרופא משתמש באולטרסאונד לאיתור כיסי מי השפיר על העוברים. בהמשך, הוא מחדיר מחט קטנה לבטן האישה על מנת לקחת דגימת מי שפיר, תוך הקפדה על הימנעות מפגיעת המחט בעוברים הצפים.
לכל אחד מהעוברים יש שק שפיר משלו, והרופא נוטל שתיים או שלוש דגימות, בהתאם למספר העוברים. הבדיקה אינה פוגעת באישה, אך היא חשה מעט לחץ. בשלב הבא דגימת מי השפיר מועברת לבדיקות מעבדה המתמקדות בכרומוזומים של העוברים. בדיקות אלו כוללות בדיקת קריוטיפ, בדיקת FISH, ובדיקת microarray.
בדיקת מי שפיר מעט יותר מסובכת בהריון תאומים או שלישיות, מאשר בהריון יחיד. זהו הליך פולשני, המהווה סיכון קטן לסיבוכי הפלה או סיבוכים אחרים, לכן יש להתייעץ עם הרופא לגבי הסיכונים, יתרונות וחסרונות הבדיקה, ויש לוודא שהרופא או הטכנאי המבצע את הבדיקה מיומן בביצוע הבדיקה בהריון מרובה עוברים.
המקרים בהם מתבצעת בדיקת מי שפיר
הבדיקה מתבצעת בין השבוע ה-14 לשבוע העשרים להריון, אך אם קיים חשש לעוברים, היא עשויה להתבצע בשבוע ה-11. הרופא ממליץ על ההליך אם הממברנות נקרעות בטרם עת, על מנת להעריך זיהומי רחם. בדיקת מי שפיר מסייעת אף לקביעת חומרת אנמיה עוברית ואיתו הצורך בעירויי דם מצילי חיים.
מטרת הבדיקה היא לאתר מספר מומי כרומוזום, מומים בצינור העצבי, והפרעות גנטיות כגון סיסטיק פיברוזיס. בנוסף, היא מאתרת מומים מולדים, כגון תסמונת דאון, ספינה ביפידה, מצב הנחשב לפגם הנפוץ ביותר בצינור העצבי. אם אישה נמצאת בסיכון ללידה מוקדמת, הבדיקה מראה אם ריאות העוברים חזקות מספיק כדי לנשום כראוי לאחר הלידה.
סיכונים ותופעות לוואי לעוברים או לאם
למרות שבדיקת מי שפיר נחשבת להליך בטוח, היא ידועה בתור בדיקת אבחון פולשנית המהווה סיכון אפשרי. הפלה היא הסיכון העיקרי הקשור בבדיקה זו, והיא מתרחשת בטווח של אחד מתוך מאתיים עד ארבע מאות מקרים, בהתאם למיומנות המרפאה והרופא. הפלות כתוצאה מהבדיקה עשויות להתרחש עקב זיהום ברחם, ירידת מים או לידה בטרם עת.
למרות שהסיכון נדיר ביותר, המחט עשויה לגעת בעוברים, ולכן יש לבצע אותה בזהירות מוקפדת תוך הנחיית האולטרסאונד להרחקת המחט מהעוברים. האם עשויה לחוות כאב חד כשהמחט דוקרת את העור, ושוב כשהיא בתוך הרחם.
השיקולים לביצוע הבדיקה
השיקולים אם לבצע בדיקת מי שפיר או לא בהריון מרובה עוברים משתנה מאישה לאישה ותלויה בהעדפת בני הזוג. ביצוע הבדיקה מאשרת אבחנות ומספקת הזדמנויות לקבל את ההחלטות הבאות:
אם יש להתחיל בטיפולי התערבות אפשריים – כגון ניתוח אחד העוברים אם מתגלה ספינה ביפידה.
אם אחד העוברים מתגלה כבעל צרכים מיוחדים.- יש לשקול את האפשרויות.
שינויים באורח החיים – בהתאם לממצאי הבדיקה, ניתן לקבל החלטות על שינויים דרושים מבחינת תזונה, תרופות וטיפולים מיוחדים.
