ארשה לעצמי להאיר לכם קצת את הפינות היותר מעניינות, לעתים שמחות ולעתים לא. לפני 9 שנים, נכנס זוג ראשון בהריון לסטודיו שלי.
לצערי כבר הספקתי לשכוח את הסיפור שלהם ולמען האמת באותו הזמן רק זוכרת את האצבע מקליקה בטירוף על כפתור המצלמה.. חני, אחותי עזרה לי עם התאורה (מנורת IKEA שקניתי במיוחד ב79.90 ₪, היום אני מעדיפה פלאשים : )) "רק שלא אעשה פדיחות עם הלקוחות הראשונים" חשבתי לעצמי.
בת 18 אז, חיפשתי בארון בגדים "רציניים" לפני הצילומים ואפילו קניתי שני ז'ורנלים של צילום (אז עלו לי 40 ₪ כל אחד ?@#$ ?!) כדי לתת אווירה של סופר מקצועית שעוסקת בתחום כבר 20 שנה.
על אותו הסט, חזרתי "להכרה" רק בסוף, כשקיבלתי חיבוק משניהם מלווה במילים "תודה שהקשבת מתוקה..היה כיף!".
אני באתי בידיים ריקות.
כל פעם שביקרתם, כל פעם שהצטלמתם, אספתי עוד סיפור ועוד סיפור. כך "מילאתי" שנה אחר שנה את הספר הדמיוני שלי בחוויות משותפות, אמת שלו ושלה, אכזבות, כאבים ושמחה אחת לה כולכם מחכים..הלידה.
"מצלמת את החיים שלי את…נועה, הנה, זה לפני, וכאן זה אחרי", פעם אמרה לי לקוחה אחרי שהעברתי לה את דיסק צילומי היריון מבעד לחלון של האוטו. את הבחורה המדהימה הזאת צילמתי לפני 5 שנים, בדיוק כשחלתה בסרטן, ונלחמה בתחזיות שחורות של הרופאים, משפחה ושל עצמה. אותה צילמתי פעם נוספת, אחרי 3 שנים, בריאה ובהיריון חודש שמיני.
אדבר איתכם על מה שנכון וחשוב לדבר עליו, על מה שאתן חושבות בתקופת ההיריון ולא אומרות, על מה שאתם רוצים להגיד, אבל בסוף שומרים בבטן.
(מבטיחה גם להסביר למה זה לא רעיון כל כך טוב לצלם צילומי היריון בעירום על גג הבניין ביום בו ועד הבית החליט לסייד לפני הקיץ : )).
ולסיכום, אני נועה, השעה אצלי 18:30, עדיין לא סיימתי לעבוד על התמונות ומחר מצלמים משפחה מקסימה עם שלישייה וכלב. אז אני אחזור לעבוד ואשמח לתגובות, עצות, בקשות או סתם כל דבר שתרצו לכתוב.
נתראה בפוסט הבא…
שלכם
נועה איזנשטט
