מי מאיתנו לא ראתה במהלך חייה קומדיות רומנטיות, בהן ברגע הכי לא נכון, כשהכוכבת ההריונית והכוכב בדיוק בעיצומו של ויכוח, או בסצינה רומנטית, באירוע מרובה אנשים או באמצע חנות כלבו, פתאום הופס!
הכוכבת מתבוננת בכוכב או בחברה הטובה שלה במבט מופתע ואומרת "I think my water just broke" ובתרגום חופשי – ירדו לי המים! והופס! יש ציר נורא חזק ואז מתחילה בדרך כלל היסטריה שלמה, מלווה במוסיקה עליזה, המצלמה מתרחקת ומשאירה אותנו עם טעם של עוד…
אז עם כל הכבוד (והאהבה) לקומדיות רומנטיות, המציאות, היא קצת אחרת. רוב הסיכויים הם שלא תמצאי את עצמך מופתעת באמצע קניון עזריאלי כשמים נוזלים במורד ירכך. הלידה, היא לרוב תהליך המתחיל באיטיות, בעדינות ובהדרגה וישנם סימנים המבשרים את תחילתו של התהליך (סימני לידה).
פעמים רבות נשים בחודש התשיעי מפרשות כל דגדוג, צביטה וטעם משונה בפה כתחילתה של הלידה, ואכן סימני לידה הם שונים ומשונים, ואצל כל יולדת מופיעים בצורה שונה למדי. אולם ישנם כמה סימנים מבשרי לידה המשותפים לנשים רבות, וכאלו המופיעים בכל לידה.
סימני לידה מקדימים
אלו הם סימני לידה המעידים כי החל תהליך כלשהו, אך הם יכולים להופיע גם שבועיים לפני הלידה:
- תחושת קינון – זהו דחף אינסטינקטיבי לסדר את "הקן" עבור התינוק לפני שהוא מגיח אל העולם. נשים רבות חשות צורך עז יותר מבדרך כלל (או צורך שקודם לא היה להן) לסדר, לנקות, למיין, לכבס ולסגור פינות לקראת הלידה. לא בכדי נשים רבות מדווחות כי הציר הראשון תפס אותן באמצע הספונג'ה..
- שלשולים – יציאות רכות ותכופות במשך כמה ימים, המלוות לעיתים בבחילות עשויות להעיד על עלייה ברמת ההורמונים בדם וביניהם פרוסטגלנדינים, שתפקידם לרכך את צוואר הרחם. הגוף מרוקן עצמו לקראת הלידה. יש לשים לב כי לא מדובר בקלקול קיבה או זיהום ולראות שלא מפתח חום ותחושה כללית לא טובה.
- נשירת הפקק הרירי – כשמו כן הוא, זהו פקק העשוי שכבה רירית המגן על הרחם ומונע כניסה של זיהומים אליו דרך הואגינה בעת ההריון. צבעו של הפקק הוא שקוף – ורדרד – אדמדם. לעיתים הוא נושר כשבועיים לפני הלידה, ולעיתים במהלך הלידה עצמה.
- תכיפות במתן שתן – ככל שההריון הולך ומתקדם נוצר לחץ על שלפוחית השתן, אולם לקראת הלידה העובר מתבסס, הבטן יורדת למטה והלחץ על השלפוחית עשוי לגבור.
- בצקות והפרשות ואגינליות מרובות – בצקות יכולות להופיע בכפות הידיים והרגליים ובקרסוליים. ישנן נשים החוות התנפחות של האף והשפתיים בימים שלפני הלידה.
סימני לידה מתקדמים
ירידת מים
בשונה ממה שמתואר בסרטים, ירידת מים לפני שמתחילים צירים אינה אחד מסימני הלידה הנפוצים ומתרחשת רק ב10% מהמקרים. איך יודעים שירדו המים? ראשית למי השפיר יש ריח מובהק של נוזל זרע, שנית, אם אינך מצליחה להתאפק ולעצור את הנזילה, לא מדובר בבריחת שתן אלא בירידת מי שפיר. יש להבחין בין שני מצבים של ירידת מים:
- ירידת מים מלאה – כאשר ישנו שטף רב ופתאומי של נוזל בעל ריח של נוזל זרע, רוב הסיכויים שהייתה ירידת מים מלאה. במידה וזהו המצב, ההנחיה היא להגיע מיד לבית החולים. אם החלטת להמתין עוד זמן מה בבית יש לשים לב למספר כללי התנהלות:
- אין לעשות אמבטיות (מקלחות מותר), להחדיר טמפונים, לבצע בדיקות פנימיות ואין לקיים יחסי מין, כל זאת מחשש לזיהומים, שכן מי השפיר מגנים על העובר וכעת הוא חשוף יותר לזיהומים שונים.
- יש לשים לב כי יש תנועות עובר.
- לשים לב לצבע המים – במידה והם שקופים, אין מה למהר, אולם במידה והמים ירקרקים או חומים, ככל הנראה מדובר במים מקוניאליים היכולים להעיד על מצוקה עוברית, ואז יש להגיע לבית היולדות.
- למדוד חום כל שלוש שעות ולוודא כי אינו עולה וכי התחושה הכללית של היולדת טובה, כי אין סחרחורת וטשטוש בראייה העשויים להעיד על רעלת הריון.
- בירידת מים מלאה ישנה סכנה לצניחת חבל טבור במידה וראש העובר אינו סוגר את פתח הנרתיק. לכן, במידה וישנן תחושות מוזרות בנרתיק, עברי למצב שכיבה, הרימי את האגן והזמיני אמבולנס.
- ירידת מים בטפטוף – במצב זה, אם החלטת להישאר בבית על אחריותך,יש לשים לב לאותם התנאים כמו בירידת מים מלאה, ולהגיע לבית היולדות לא יאוחר מ-24 שעות לאחר תחילת הטפטוף. בנוסף יש להקפיד על שתיית מים מרובה – במצב של טפטוף, העובר עודו שרוי בתוך מי השפיר ויש לדאוג לאספקת נוזלים תקינה עבורו.
צירים
במידה ומתחילים צירים והתכווצויות, זהו בהחלט אחד מסימני הלידה המתקדמים והוא מעיד על כך שאת נמצאת בלידה. לרוב הצירים מתחילים באופן מתון, הם קצרים והמרווחים ביניהם גדולים. מומלץ לצאת לכיוון בית היולדות כאשר ישנם צירים כל 3-5 דקות ואורכם נע בין 40 שניות לדקה, במשך שעתיים.
סימני לידה מאיימים
ישנן נשים המעדיפות להעביר כמה שיותר זמן בבית מרגע תחילת תהליך הלידה והצירים. אולם ישנם סימני לידה המצביעים על מצבים שבהם מומלץ וכדאי למהר ולצאת לכיוון בית החולים, בכדי למנוע מצב של סכנה או סיבוך אצל העובר או היולדת:
- יולדת שאינה חשה בטוב, מתפתח חום, סחרחורות וכיוצא בזה.
- דימום, שאינו הפרשה דמית.
- כאבים חדים ומתמשכים, בשונה מצירים שבאים ונעלמים.
- יולדת אינה חשה בתנועות עובר – גם לאחר שכיבה על צד שמאל ואכילת או שתיית דבר מה מתוק.
- יולדת חשה תנועות עובר החשות כמו פרפור – יכול להעיד על מצוקה עוברית.
- ירידת מים כאשר ראש העובר אינו מבוסס – במצב כזה ישנה סכנה לצניחת חבל טבור היכולה לגרום למצוקה עוברית. במידה וישנה ירידת מים בטפטוף כדאי ורצוי לשהות בתנוחה מאוזנת בכדי למנוע מהחבל להשמט ומראש העובר ללחוץ עליו.
- ירידת מים מקוניאליים.
איריס לי-דר – מדריכת הכנה ללידה, דולה (תומכת לידה) ומלווה לאחר לידה. פסיכולוגית בשירותי הייעוץ לסטודנט, אוניברסיטת בן גוריון.
מידע על שלבי הלידה