למרות שתכנית לידת תאומים ושלישיות בניתוח קיסרי יכולה להיות מועילה, יש לזכור שהצירים ותחילת הלידה הם בלתי צפויים, ואישה עשויה להתגמש ולהיות מוכנה לשינויים בתכנון, אם הלידה מסתבכת.
האישה והרופא עשויים להחליט שאפשרות ניתוח קיסרי היא הטובה ביותר, בשל סיבות רבות. בין היתר, יתכן שהעוברים שוכבים במצב עכוז, כשרגליהם, ברכיהם או ישבניהם למטה, או שהם ממוקמים בתנוחה רוחבית, מול הרחם, מה שמקשה על לידה נרתיקית. סיבות נוספות כוללות מצב בו השליה מכסה את צוואר הרחם, ובמקרה זה יש לבצע ניתוח קיסרי.
מאפייני ניתוח קיסרי
לעיתים הצורך בניתוח קיסרי ללידת תאומים ושלישיות הופך לצעד חירום כשמתעוררת בעיה במהלך הלידה, וקיים צורך להוציא את התינוקות. מצב זה עשוי להתרחש בשל סיבות רבות, כגון מצוקת העוברים, חששות לגבי רווחתם, לחץ דם גבוה של האישה, שאינו מגיב לטיפול, התקדמות איטית של הלידה, או כאשר לידת מלקחיים אינה עובדת.
תאומים ושלישיות נולדים בניתוח קיסרי כשהאישה מתחילה בתהליך הלידה או כשהמים יורדים, והניתוח צריך להתבצע ברגע שהיא מגיעה לבית החולים. זהו ניתוח בטן גדול, המתבצע בחדר ניתוח סטרילי, כשבדרך כלל איש תמיכה אחד של האישה רשאי להיות נוכח.
הרופא מוכן לקראת האישה, ובאופן אידיאלי, חדר הניתוח כולל רופא ילדים אחד ואחות אחת לכל תינוק. בהתאם לצרכים האישיים של כל תינוק, ההורים יוכלו להחזיק את התינוקות או לגעת בהם, אך חלקם נולדים בשלב מוקדם ביותר ונלקחים לפגיה, שהיא יחידת טיפול נמרץ לילודים. כל התינוקות צריכים להיבדק לזיהוי סיבוכים טרם יציאתם מחדר הניתוח.
בניתוח קיסרי, קטטר מוצב על שלפוחית השתן של האישה, היא מקבלת חומר הרדמה, והרופא מבצע חתך בבטן וברחם, על מנת ליילד את התינוקות דרך החתך. בגישה זו, התינוקות ייוולדו בתוך דקות ספורות.
סיכונים וסיבוכים לאם
במקרה של תאומים או שלישיות, לידה וגינאלית טבעית לא תמיד אפשרית. הרחם הצפוף עלול לגרום לדחיסת השליה או כריכת חבל התבור על התינוקות במהלך הלידה. דחיסה ממושכת זו עלולה להציב את אחד התינוקות או כולם בסיכון רציני ככל שהלידה מתקדמת, ולכן ניתוח קיסרי נחוץ במקרים אלו.
יש לקחת בחשבון את הסיכונים הקשורים עם ניתוח קיסרי בלידת תאומים ושלישיות:
זיהום – עשוי להתרחש במקום החתך, ברחם ובאברי אגן אחרים כגון שלפוחית השתן.
דימום או איבוד דם מוגבר – סיכון המאפיין לידה בניתוח קיסרי, העלול להוביל לאנמיה או עירוי דם.
פגיעה באיברים – אפשרית באיברים כגון המעי או שלפוחית השתן.
הידבקויות – רקמת צלקת עשויה להצטבר באזור האגן ולגרום לחסימה וכאב. מצב זה עלול לגרום אף לסיבוכים בהריון עתידי, ולהתבטא בנזקים לשליה.
זמן החלמה ממושך – משך הזמן הדרוש להחלמה לאחר ניתוח קיסרי עשוי לנוע בין מספר שבועות למספר חודשים. תהליך ההתאוששות הארוך עשוי להשפיע על יכולת האם לטפל בתינוקות, מה שעלול להוביל לדיכאון לאחר לידה, במיוחד אם התינוקות שוהים בפגיה וזקוקים לטיפול מיוחד.
כריתת רחם – סיכון אפשרי במקרים נדירים.
תמותת האם – למרות שהוא נדיר, סיכון זה גבוה בניתוח קיסרי יותר מאשר בלידה נרתיקית.
תגובות רגשיות – חלק מהנשים שעברו ניתוח קיסרי חוות רגשות שליליים לגבי חוויית הלידה שלהן, מה שעשוי להקשות עליהן לטפל בתינוקות.
התאוששות מניתוח קיסרי
בדומה לכל ניתוח, מופיעים מידת כאב מסוימת וחוסר נוחות לאחר ניתוח קיסרי, ונשים זקוקות לתקופת החלמה מעט ארוכה יותר מלידת נרתיק. מיד לאחר הניתוח, אישה עשויה לחוות תסמיני גרוד, בחילה וכאבים.
אלו הן תגובות נורמאליות לחומר ההרדמה ולניתוח. אישה עשויה לחוש טשטוש, בלבול, פחד, בהלה או אף עצב. הרופא ייתן לה תרופות להקלת כל תסמיני חוסר הנוחות או הכאב. מומלץ לחבוש תמיכת בטן על החתך המסייעת במהלך עיטוש, שיעול או צחוק, כשתנועות אלו עשויות להכאיב.
כחודש וחצי עד חודשיים לאחר הניתוח, הרחם נרפאת ואישה יכולה לשוב לשגרה הרגילה. בתקופה הראשונה מומלץ להימנע מנהיגה או נשיאת חפצים כבדים, כגון הרמת שני תינוקות במקביל, כך שלא יוצב לחץ מיותר על החתך.
יש להתייעץ עם הרופא לגבי מועד השיבה לפעילות הרגילה, ובדומה ללידה וגינאלית, יש להימנע מקיום יחסי מין עד כחודש וחצי לאחר הלידה, וכשהרופא מאשר. לעיתים חווים תופעה של בריחת שתן לאחר לידת תאומים, בדומה ללידה רגילה ולעיתים אף בצורה מוגברת יותר. כמו כן, מומלץ לגייס תמיכת בני משפחה וחברים שיסייעו עם הגידול והטיפול בתינוקות בתקופה זו.