בשנים האחרונות נקרא הענף העוסק בבריאותן של נשים בהיריון – רפואת אם- עובר. בניגוד לשנים עברו, ישנה היום נטיה להתייחס אל העובר כאל מטופל בפני עצמו, כאל יחידה אוטונומית.
התייחסות זו לרוב אינה מעוררת בעיה, שכן גם לאם ולאב ישנו רצון חזק שהעובר יקבל את הטיפול הטוב ביותר, אך לעיתים נוצרות התנגשויות, בהן למרות רצונה של האם רואים הרופאים צורך בטיפול מסוים בעובר, כמו ניתוח קיסרי. מתי אין ברירה אלא לכפות ניתוח קיסרי? מתי יש לעשות מהלך באישה שנוגד את רצונה?
ניתוח קיסרי כפוי בוצע באישה המאושפזת במחלקה פסכיאטרית
פעולות רפואיות כפויות נראות כלא שייכות לתקופה בה אנו חיים, אך לעיתים ישנה התנגשות בין הרצון להתחשב באדם לבין רצון להציל חיים. כך קרה בתחילת 2018 בירושלים. מדובר על אישה המאושפזת במחלקה פסיכיאטרית ונמצאת בשבוע ה- 38 להריונה. המלצת הרפאים היתה לנתח ניתוח קיסרי על מנת לשמור ע שלום האם והיילוד והאישה התנגדה לכך.
התקיים דיון בהול בבית משפט בעקבות ההתנגדות. אפוטרופסה של האישה שהוא אביה נתן הסכמתו לביצוע הניתוח. מסקנת בית החולים כי נדרש ניתוח לשמירה על שלומם של היילוד והאישה התבססה על דעותיהם של אנשי צוות ממחלקת נשים, מחלקה פסיכיאטרית, אנשי צוות טיפול ביילודים ועובדים סוציאליים. בעקבות פגיעה ביכולת השיפוט והביקורת של האישה הוחלט כי היא אינה מסוגלת להביע הסכמתה לגבי הניתוח וההחלטה האם לנתח לא צריכה להתבסס על הסכמתה.
האם ליידע את האישה על הניתוח?
מעבר להחלטה לקיים את הניתוח למרות התנגדותה, עלתה שאלה נוספת: כמה זמן לפני הניתוח ליידע אותה על כך. החלטת בית המשפט היתה ליידע את האישה רק ערב קודם, זאת על מנת שתהיה במצב של צום 8 שעות לפני הניתוח כפי שנדרש.
גם ביידוע האישה במועד זה היתה פשרה מצד בית החולים שרצה ליידע אותה רק לאחר ביצוע הניתוח מחשש שהתנהגותה בעקבות הידיעה על הניתוח מראש תתדרדר ותהווה סכנה כלפי האישה עצמה וכלפי סביבתה. עורך דין מטעמה של האישה טען שהמינימום המתבקש הוא ליידע את האישה על מהלך שעומד להתבצע בגופה לפני התרחשותו.
ניתוח קיסרי כפוי- כשהרפואה והאתיקה מתנגשות
במקרה זה אמנם מדובר על אישה במצב נפשי לקוי אשר יכולת השיפוט שלה ושיקול הדעת שלה הם בעייתיים, אך עדיין קשה להשאר אדישים כשעולה תמונתה של אישה שמתבצע בה הליך רפואי כה משמעותי בכפיה. ניתוח קיסרי שאינו מתוכנן מראש כי האם בחרה בכך נעשה במצב חירום, כדרך להוציא את העובר ממצוקה, אך מנגד זהו הליך שאינו חף מסיכונים כלפי האם והיילוד.
האם ניתן להכריח אותה להסכים להליך שיש בו סיכון עבורה ללא רצונה? מערכות המשפט במדינות שונות מתייחסות לנושא בגישות שונות. בית המשפט באנגליה קבע בשנות התשעים שכל עוד האישה שפויה ורופא כיבד את רצונה הוא לא ייתבע על רשלנות רפואית במקרה שהתוצאות היו פגיעה ביילוד או באם. לעומת זאת כפיה של טיפול נגד רצון האם תיחשב לתקיפה. עם זאת, רופא אינו מוגן אם פעל בניגוד לצו בית משפט.
זכויות האם מול זכויות עובר
ההתייחסות לעובר כאל יחידה בפני עצמה מעמידה את זכויות האם והעובר זה מול זה. באופן עקרוני לעובר זכות להיוולד בריא ושלם אך זכות זו מותנית בהסכמתה של האם לכל פעולה המתבצעת בגופה.
עם כל פלאי הטכנולוגיה, עדיין הגישה אל העובר מחייבת מעבר בגופה של האם. לכן, כל עוד האישה נמצאת במצב שפוי ולמרות הסברי הרופאים על הסיכון שבאי ביצוע ניתוח היא מתנגדת לכך, יש לכבד את רצונה.