לפני ההריון הקודם, הלכנו אני ואשתי לבצע את הבדיקות הגנטיות לפני הריון. באותו זמן, היינו שייכים לשתי קופות חולים שונות. לכן, כמו ישראלים טובים, השווינו מחירים של כל בדיקה גנטית (יש בערך עשרים בדיקות כאלו, תלוי במוצא של בני הזוג), וחילקנו את הבדיקות בינינו, על מנת למזער את הנזק לכיס (חוץ מאת בדיקת ה-x שביר שאותה יכולה רק האישה לעשות). איכשהוא, לא ברור איך, כל הבדיקות יצאו שליליות ולכן יכולנו להיכנס להריון שמחים וטובי לב.
בדיקה חדשה לרשימת הבדיקות הגנטיות בהריון
בהריון הזה, בגלל שכבר עשינו את כל הבדיקות, התחלנו לנסות להיכנס להריון ללא כל היסוסים. רק אחרי שנכנסנו להריון גילינו שנוספה עוד בדיקה חדשה לרשימת הבדיקות הגנטיות המומלצות – בדיקה עבור מחלה הנקראת מחלת ג'וברט (נא להגות במבטא צרפתי קל).
על מנת להקל על אשתי ההריונית, ומכיוון שהיום אנחנו באותה קופת חולים, וממילא לא נצליח לחסוך פה כסף, התנדבתי אני ללכת לעשות את הבדיקה. לאור התוצאות הקודמות של 100 אחוזי הצלחה, ניגשתי לבדיקת הג'וברט בביטחון עצמי מופרז, כמו קיבוצניק שניגש לטסט אחרי שהוא נוהג כבר מגיל עשר.
היות והתחלתם לקרוא את הפוסט הזה מהכותרת, אתם כבר יודעים שהבדיקה יצאה חיובית. האמת, הופתעתי לאללה. לי? יש ג'וברט? לא יכול להיות! עד היום קיבלתי מאה בכל המבחנים…
הגיעו תוצאות הבדיקה – מה עושים?
טוב, אין מה לעשות, שולחים את האישה להיבדק גם כן, בתקווה שהיא אינה נשאית של המחלה. אשתי הלכה לקופת החולים, לתחנת הסקר הגנטי, ואמרה שהיא צריכה להיבדק כי בעלה יצא חיובי לג'וברט.
האחות בקופת החולים מאוד הופתעה. היא אמרה לאשתי שהם רק התחילו את הבדיקות לגילוי נשאות לג'וברט באותו החודש, ושאני (כן, אני!), אולי הראשון בארץ שאיבחנו לו את זה!
אז היום אני הולך בשכונה עם חזה נפוח מגאווה (מה קורה אחי? יש לי ג'וברט. מה? לך אין? לא נורא, גם לך עוד יקרו דברים טובים…). אני גם מחכה לטלפון מאיזה תכנית טלוויזיה או לפחות מאיזה עיתון, שבטח יגיע כל יום. אחרי הכל, מקום ראשון בארץ זה לא הולך ברגל.
תכלס, אני מרגיש בדיוק כמו שהרגשתי לפני שגילו לי את הג'וברט. במחשבה שניה, אני באמת מרגיש קצת יותר צרפתי בימים האחרונים, זה יכול להיות קשור?
Au revoir!
