חלב אם נוצר בשדיים בסוף ההריון. לאורך ההריון השדיים גדלים, נעשים כבדים יותר ואיזור ההילה והפטמה מתכהים. זוהי דרכו של הגוף להתכונן להנקה. יציאת השילייה תאותת לגוף שנולד תינוק ויש צורך להתחיל לשחרר חלב אם.
קולסטרום
בשעתיים הראשונות שלאחר הלידה התינוק עירני, חושיו חדים וניתן להתחיל להניק אותו. הנקה כבר בחדר הלידה הוכחה כתורמת להצלחת ההנקה, גם אם התחושה היא שהתינוק לגם רק כמה טיפות או כלל לא הצליח להוציא כלום. חלב האם של הימים הראשונים, שנקרא קולסטרום, הוא סמיך, צהוב, שומני והוא מגיע בכמות קטנה משום שזו הכמות שהתינוק צריך בימים הראשונים.
בימים אלו אין התינוק צריך נוזלים נוספים כי הוא מפנה מגופו נוזלים מתקופת הרחם (אם האמא קיבלה נוזלים בלידה אז גם את הנוזלים האלו הוא צריך לפנות). לקולסטרום חשיבות כפולה, הוא מגן על המעיים של התינוק מחיידקים ומזיקים שנמצאים בסביבתינו אך ויש לו גם אפקט משלשל שנועד לנקות את המקוניום (הקקי השחור של הימים הראשונים) ולהוריד את הצהבת (בגלל זה חשוב להניק הרבה כשיש צהבת).
בשל כמותו הקטנה והסמיכות הגבוהה שלו אין טעם לנסות לשאוב את הקולסטרום עם משאבה. אם התינוק אינו יכול לינוק את הקולסטרום ישירות מהשד עדיף לסחוט אותו לתוך כפית או כלי קטן ולתת לתינוק לשתות אותו מכפית, כוס קטנה (כמו של תרופה) או מזרק.
חלב אם בשל
לאחר 3-5 ימים יתחלף הקולסטרום בחלב אם בשל. החלב מגיע בכמות גדולה הרבה יותר ממה שהתינוק צורך בשלב זה מה שגורם למלאות ועלול לגרום לגודש, אם לא נרוקן את השד. ניתן להקל על הגודש גם ע"י קומפרסים קרים.
מנגנון היצע וביקוש
העודפים שהגוף מייצר יתאזנו בהמשך ע"י מנגנון ההיצע והביקוש שעל פיו פועל יצור חלב אם. כשהחלב יוצא מהשד הגוף מבין שהיה בו צורך ומיד מייצר עוד. חלב אם שעומד בשד משדר לגוף שאין בו צורך והגוף ייצר פחות חלב. בשל כך לא מומלץ לבצע שאיבת חלב בכמויות גדולות אם אין בהן צורך. לחילופין- אם התינוק לא יונק בצורה יעילה ואת נאלצת לתת תוספת, מומלץ לשאוב כדי שהגוף יידע שיש צורך ביותר חלב אם ממה שהתינוק מצליח להוציא.
גורמים שיכולים לעכב ייצור/יציאת חלב אם
סכרת – יכולה לגרום לעיכוב של 2-3 ימים בהגעת חלב אם לאחר הלידה. חשוב להיות עירניים למצב ולדאוג שהתינוק יאכל בימים אלו.
בצקת – לרוב בעקבות הנוזלים שניתנים לאישה בלידה, יכולים להקשות על הוצאת חלב אם בימים הראשונים כי הבצקת הולכת לקצוות הגוף, כאשר אחד מהם הוא הפטמה. אם זה המקרה – יועצת הנקה, לרוב עוד בבית החולים, יכולה ללמד אותך לדחוף את הבצקת הצידה מהפטמה לפני ההנקה כדי לאפשר הנקה.
חוסר תפקוד של בלוטת התריס – יכולה לגרום לחוסר בייצור חלב אם. סימנים נוספים לחוסר בתפקוד של בלוטת התריס הן: עייפות, השמנה, דיכאון. נכון שתופעות של דיכאון ועייפות נפוצות באופן כללי לאחר לידה, אך כשמתווספת להם בעיה בייצור חלב אם מומלץ לעבור בדיקת דם לבדיקת בלוטת התריס.
שאריות שליה – יכולות לגרום לעיכוב ביציאת החלב או לחוסר בכמות של חלב אם. הבעיה נפתרת ע"י הוצאת שארית השליה שנשארה בגוף, לרוב בניתוח. מצב זה מאובחן ונפתר עוד בבית החולים.
מה עוד יכול לפגוע בייצור או שחרור חלב אם?
ניקוטין – יכול לפגוע בייצור חלב אם ובשחרור החלב הקיים מהשד. עדיין, לאמא מעשנת עדיף להניק ולעשן מאשר לעשן ולא להניק. ולגבי התיזמון של הסיגריה – עדיף לעשן אחרי הנקה מאשר לפניה.
אלכוהול – יכול לפגוע בשחרור חלב אם. האלכוהול בחלב יורד כשהאלכוהול בגוף יורד ולכן אם את שותה , מומלץ לחכות שרמת האלכוהול בדמך תרד לפני שתשובי להניק.
ניתוח הקטנה/הגדלת שדיים – לא תמיד ניתוחים אלו הורסים את היכולת להניק. לעיתים מתאפשרת הנקה מלאה, ולעיתים הנקה חלקית בלבד. היכולת להניק לאחר ניתוח קשורה למיקום החתך, לזמן שעבר מאז ולגורמים נוספים. אם עברת ניתוח מסוג זה בעברך – מומלץ להיעזר ביועצת הנקה כבר מסוף ההריון כדי להתכונן להנקה.
ענת רונן פרל – יועצת הנקה IBCLC, דולה. מנחת נשים וקבוצות נשים לאחר לידה, חברת ועד ארגון המניפה.
מידע על שאיבת חלב