באחת מתוך כמאה הריונות טבעיים, מתרחש הריון תאומים. הריון מסוג זה נחשב כהריון בסיכון גבוה מאחר והוא כרוך בסיכון מוגבר למספר סיבוכים הריוניים, העיקריים מבניהם הינם לידה מוקדמת ורעלת הריון.
בנוסף, סוגים מסוימים של הריון תאומים בהם התאומים חולקים את השליה או את שק ההריון קשורים בסיבוכים יחודיים. מסיבות אלו המעקב הנדרש במקרים של הריון תאומים הינו תכוף והדוק יותר ביחס להריונות יחיד.
סוגים של הריון תאומים
ישנם 2
סוגים של הריון תאומים אשר נבדלים בגורם להיווצרות שני (או יותר) עוברים. 2 הסוגים נבדלים הן בגורמים המביאים להיווצרותם, הן שכיחותם ועוד.
- הסוג השכיח יותר נקרא הריון תאומים די-זיגוטיים (או תאומים לא זהים). במקרים אלו, כל אחד מהעוברים יתפתח באופן עצמאי, עם שליה משלו ושק הריון משלו.
- הסוג השני והפחות שכיח נקרא הריון תאומים מונו-זיגוטיים (או תאומים זהים). סוג זה של הריון מתחלק לכמה מקרים נוספים כאשר אחד מהם הוא מצב של תאומים סיאמיים, והוא נדיר במיוחד.
הריון תאומים – שכיחות וגורמי סיכון
השכיחות של הריון תאומים הינה כ-1% מההריונות הטבעיים, מתוכם כ-2/3 הינם תאומים לא זהים וכ-1/3 זהים. בפועל, בעיקר בשל השכיחות ההולכת וגוברת של
טיפולי פריון (אשר גורמים באופן מכוון לביוץ של יותר מביצית אחת במהלך המחזור) שכיחות הריון תאומים הולכת ועולה ועומדת כיום על כ-3% מההריונות, כאשר רובם תאומים לא-זהים.
הגורם העיקרי להיווצרות הריון תאומים לא זהים הינו טיפול פריון. בנוסף, ישנה נטייה גנטית של חלק מהנשים להריונות תאומים לא זהים, ואכן הריונות תאומים לא זהים שכיחים יותר במשפחות מסוימות או במדינות מסוימות (ניגריה למשל). להבדיל מכך, שכיחות הריון תאומים זהים הינה קבועה בכל העולם.
ההשלכות של הריון תאומים
הריון תאומים כרוך בסיכון מוגבר לסיבוכי הריון שונים ולכן נחשב כהריון בסיכון גבוה. שני הסיבוכים העיקריים של כלל הריונות התאומים הינם לידה מוקדמת ורעלת הריון.
שיעור הלידות המוקדמות גבוה באופן ניכר במקרים של הריון תאומים ביחס להריונות יחיד, ונובע ככל הנראה מהמתיחה המוגברת של דפנות הרחם (בשל התוכן ההריוני הכפול) והעומס המוגבר על צוואר הרחם. מאותן סיבות, שבוע ההריון הממוצע במקרים של הריון תאומים עומד על 35-36 שבועות לעומת 39 שבועות בהריונות יחיד. מסיבה זו, על אף שכיחותם הנמוכה יחסית של הריונות תאומים מסך ההריונות, הם אחראים על נתח גדול יחסית ממקרי הפגות.
רעלת הריון שכיחה גם היא יותר במקרים של הריון תאומים, וקרוב לוודאי קשורה לנוכחות מסה גדולה יותר של רקמת שליה, מאחר והשליה היא זו שאחראית להופעת רעלת הריון. השכיחות הגבוהה יותר של
רעלת הריון מצריכה לעיתים יילוד בשבוע צעיר, כך שהשיעור הגבוה יותר של לידות מוקדמות נובע לא רק מלידות מוקדמות טבעיות אלא גם משיעור גבוה יותר של לידות מוקדמות יזומות.
סיבוכי נוספים אשר קשורים להריון תאומים הינם סיכון מוגבר להפלות, האטה בגדילה (בין היתר בשל צפיפות ברחם ותחרות על משאבים), אנמיה אמהית, סיכון מוגבר למומים, והפרדות שליה.
בנוסף, ישנם סיבוכים אשר ייחודיים לתאומים זהים כגון TTTS (twin to twin transfusion syndrome), הנובע מנוכחות שליה משותפת לשני העוברים, ושיזור חבל טבור הנובע מכך שחבלי הטבור של שני תאומים אשר חולקים את אותו שק ההריון ללא חציצה בניהם מתלפפים זה סביב זה.
מסיבות אלו, ישנה חשיבות לאבחון מדויק ככל שניתן של סוג הריון התאומים, ובמיוחד האם מדובר בשליה משותפת או בשק הריון משותף. אבחון זה נעשה על ידי בדיקת אולטראסאונד והינו מדויק ביותר כאשר הוא מתבצע בשליש הראשון של ההריון.
המעקב הנדרש בהריון תאומים
בשל הסיכון המוגבר לסיבוכים בהריון תאומים נדרש מעקב הדוק ותכוף יותר אשר מטרתו לזהות בשלב מוקדם את אותם סיבוכים אשר שכיחים יותר בהריון תאומים. לפיכך יכלול המעקב התייחסות לתחושת צירים על ידי ההרה, בדיקה לנוכחות
צירים על ידי מוניטור, ומעקב אחר אורך צוואר הרחם על מנת לאתר מבעוד מועד קיצור או פתיחה של צוואר הרחם כסימן
ללידה מוקדמת.
בנוסף, נדרש מעקב תכוף יותר אחר לחץ הדם ונוכחות חלבון בשתן כסמנים לרעלת, וכן התייחסות לתלונות אשר קשורות לרעלת קשה כגון כאבי ראש וטשטוש ראיה. מעבר לכך, נדרש מעקב תכוף יותר אחר גדילת העוברים, ומדדים מעבדתיים כגון ההמוגלובין האימהי.
צורת הלידה המומלצת בהריון תאומים תלויה במספר גורמים בניהם תנוחת העוברים בחלל הרחם,
שבוע ההריון, ומשקלי העוברים. בנוסף, ישנה שונות ניכרת בין ההמלצות של בתי חולים שונים כך שישנם בתי חולים אשר נוטים יותר להמליץ על ניתוח קיסרי בעוד שאחרים תומכים יותר בניסיון של לידה רגילה.
לסיכום, הריון תאומים מופיע בכ-1-3% מההריונות הוא בעל סיכון מוגבר לסיבוכי הריון. מסיבה זו הריון תאומים דורש
מעקב הריון הדוק ותכוף יותר, בעיקר במקרים של תאומים זהים אשר חולקים את אותה שליה או את אותו שק הריון. מסיבה זו חשוב לבצע בדיקת אולטראסאונד בשלב מוקדם של ההריון על מנת לאבחן בצורה המדויקת ביותר את סוג הריון התאומים, ובמיוחד האם מדובר בשליה משותפת או בשק הריון משותף.
ד"ר ניר מלמד – רופא בכיר ביחידה להריון בסיכון ובחדר לידה בבית החולים בילינסון, ורופא יועץ להריון בסיכון בקופ"ח מכבי.
מידע נוסף על הריון בסיכון גבוה
כשאישה מאובחנת בהריון עם תאומים, עליה להבין כיצד לטפל טוב בעצמה ובעובריה. לעיתים, הריון עם תאומים פשוט מתרחש. במקרים אחרים, גורמים פרטניים אחראים למצב.
לדוגמא, סביר יותר להניח שהריון זה יתרחש ככל שהאישה מבוגרת יותר, בשל שינויים הורמונאליים העשויים לגרום ליותר מביצית אחת להשתחרר בכל פעם. גם שימוש בטכנולוגיות רבייה, כגון הפריית מבחנה, מגביר את הסיכויים להריון עם תאומים.
הריון עם
תאומים שאינם זהים נפוץ יותר ומתרחש כששתי ביציות נפרדות מופרות על ידי שני זרעים שונים. לכל אחד מהתאומים יש את השליה או את שק
מי השפיר שלו. התאומים יכולים להיות שתי בנות או שני בנים, ואינם זהים זה לזה.
הריון עם תאומים זהים מתרחש כשביצית אחת מופרית ומתפתחת לשני עוברים. תאומים זהים עשויים להיות מוצגים על ידי השליה, אך בדרך כלל לכל עובר יש שק נפרד של מי שפיר. שני העוברים זהים, מאותו מין ונושאים תכונות ומאפיינים פיסיים משותפים. לעיתים נדירות, תאומים זהים אינם מצליחים להיפרד לחלוטין לשני תינוקות, במצב הידוע כתאומים סיאמיים.
מאפייני הריון עם תאומים
למרות שהריון זה שונה מאישה לאישה, חלק מהמאפיינים הנפוצים יותר הם:
תוצאות גבוהות לבדיקת AFT – זהו המאפיין הראשון להריון עם תאומים. בדיקה זו מודדת חלבון המופרש על ידי הכבד העוברי של יותר מעובר אחד, ובכך גדלה כמות חלבון הדם של האם. היות ותוצאה גבוהה עשויה להצביע אף על ליקויים בעוברים, מהרופא יבצע בדיקת אולטרסאונד לקביעה נוספת של המצב.
מידת בטן גדולה יותר – הרחם גדלה ומתפתחת מעבר למידותיה הרגילות בכל הריון, אך בהריון עם תאומים היא גדלה הרבה מעבר לצפוי. מצב זה מתחיל להיות ניכר בבירור בשבוע ה-21 להריון.
תסמיני בחילות בוקר קשים, כולל הקאות מרובות – חלק מהנשים ההרות עם תאומים מדווחות על מצבי הקאות ובחילות קשות יותר, בניגוד להריונות רגילים.
תנועות עוברים בשלב מוקדם של ההיריון – חלק מהנשים הנושאות ברחמן תאומים מתחילות להרגיש תנועות ברחם בשלבים מוקדמים יותר של ההיריון, בסביבות השבוע ה-21.
עייפות חריגה וקיצונית אותה לא ניתן לייחס לגורמים אחרים – הריון עם תאומים מנקז את אנרגיית הגוף יותר מהריון רגיל ומוביל להתשה. חוסר האנרגיה מגיע לרמה מפתיעה ויוצאת דופן.
רעלת הריון – הסיכוי לסיכון זה גבוה בהריון מרובה עוברים, הוא נובע מהפרשת רעלן לשליה ועלול לסכן באופן משמעותי את האם והעובר.
התחשבות בסיבוכים
תאומים בריאים נולדים מדי יום, ועדיין, יש גלות מודעות לסיבוכים אפשריים, כגון:
לחץ דם גבוה – נשים הרות עם תאומים נמצאות בסיכוי גבוה יותר לפתח לחץ דם גבוה במהלך ההיריון. כשלחץ הדם הגבוה משולב עם חלבון בשתן, המצב מכונה רעלת הריון. יש לנקוט בצעדי זהירות על מנת למנוע סיבוכים רציניים ביותר לאם ולתינוק.
לידה מוקדמת – הסיכוי למצב זה גובר בהריון עם תאומים, לכן במצב של סימני צירים מוקדמים, אישה עשויה לקבל זריקות סטרואידים על מנת להאיץ את התפתחות ריאות העוברים. אך גם אז, הפגים עשויים להילחם כדי לשרוד. הסיבוכים עשויים לכלול קשיי נשימה ועיכול, בעיות ראיה וזיהום. לעיתים נדירות, תינוק אחד נולד בטרם עת והתינוק השני מסוגל להמשיך להתפתח ברחם.
עירוי לתאומים – בהריון עם
תאומים זהים, אפשרי שכלי דם בשליה יתחברו למערכות הדם של העוברים. מצב זה גורם לעובר אחד לקבל עודף דם ולשני פחות מדי. זהו סיבוך רציני המשפיע על העוברים, ועשוי לדרוש התערבות אגרסיבית במהלך ההיריון, כולל צורך בלידה מוקדמת.
לידה בניתוח קיסרי – לידה וגינאלית של תאומים אפשרית אם התינוק הראשון נמצא בעמדת ראש למטה. במקרה שלא, מומלץ ניתוח קיסרי. בחלק מהמקרים, סיבוכים לאחר לידה וגינאלית של התאום הראשון עשוי לדרוש לידה בניתוח קיסרי לתאום השני.
התמודדות עם הריון תאומים
טיפול טוב של האם בעצמה הוא השיטה הטובה ביותר להתמודד עם הריון זה, במהלכו עליה להקפיד על הצעדים והשלבים הבאים:
בדיקות נוספות תכופות – יש להקפיד על מעקבים תכופים כדי לעקוב אחר הצמיחה וההתפתחות של העוברים, במקביל למעקב אחר הבריאות והבחנה בסימני צירים מוקדמים. לעיתים יש לבצע בדיקות אולטרסאונד תכופות או בדיקות אחרות, במיוחד כאשר ההיריון מתקדם.
הצבת יותר דגש על צריכת חומרים מזינים מסוימים – אישה בהריון עם תאומים זקוקה ליותר חומצה פולית, סידן, ברזל, חלבונים וחומרים מזינים חיוניים אחרים. עליה להקפיד על אכילת תזונה בריאה ולא לשכוח ליטול ויטמין טרום לידתי יומי. הרופא ימליץ אף על תוספת ברזל.
עלייה מוגברת יותר במשקל – המשקל הנכון תומך בבריאות העוברים ומקל את השלת הקילוגרמים העודפים לאחר הלידה. בהריון עם תאומים ההמלצה בדרך כלל היא להעלות כ-17-25 קילוגרם לנשים שהיה להן משקל בריא טרם ההיריון, כלומר, עליהן לצרוך כשש מאות קלוריות נוספות ביום, בהתאם לרמת הפעילות. יש להתייעץ עם הרופא על מנת לקבוע מה נכון מבחינה תזונתית באופן אישי.
נקיטה באמצעי זהירות נוספים – הרופא יבקש את האישה להגביל חלק מהפעילויות, כגון עבודה, נסיעות ופעילות גופנית, ככל שההיריון מתקדם. לעיתים מנוחה במיטה היא שיטה יעילה למניעת לידה מוקדמת, ומומלצת כאמצעי זהירות לעודד את גדילת העוברים והפחתת
הסיכון לסיבוכים.
חשש מפני לידה מוקדמת או מאוחרת יותר – אורך ההיריון אינו נחשב למדאיג עד לאחר השבוע ה-41. בהריון עם תאומים, יש להתחשב מוקדם בחששות אלו. הרופא עשוי להמליץ על זירוז לידה או
ניתוח קיסרי בשבוע ה-38 או ה-39 להיריון.