הוירוס הנקרא CMV הוא אחד מתוך מספר מיני וירוסים או פרזיטים שזיהום בהם באישה בהריון עלול לעבור לעובר ולגרום אצלו לנזקים. החשד לזיהום אצל האם נובע כאשר היא חלתה במחלת חום, או אם נמצאו ממצאים בבדיקת אולטרא סאונד אצל העובר שמחשידים בגורם זיהומי.
זיהום cytomegalovirus) CMV)
כאשר ישנו חשד שהאישה חלתה במחלת חום במהלך ההריון או כאשר רואים ממצאים מחשידים בבדיקת אולטראסאונד אצל העובר, ממליצים לאישה לעשות גם בדיקת דם ל- CMV, בעיקר על מנת לשלול הדבקה ראשונית בוירוס זה בהריון (במצב זה האישה מעולם לא חלתה ב- CMV לפני כן).
חשיבות אבחון הדבקה ראשונית ב- CMV נובע מכך שאישה הנדבקת לראשונה בחייה במהלך הריון, נמצאת בסיכון גבוה ביותר להעביר את המחלה לעובר, היות והיא אינה מחוסנת נגד הוירוס. יש לזכור כי פעמים רבות האישה כלל לא ידעה שהיא חלתה בעבר היות והמחלה הייתה סמויה (עייפות קלה, חום נמוך ולעיתים העדר תסמינים כלל).
במקרים של הידבקות ראשונית של האם במהלך ההריון, הסיכון להעברת CMV אל העובר הינו בין 30% ל-50%. יש לזכור, כי נשים רבות כבר חלו ב- CMV בעברן, ואז גם אם האישה תדבק שוב ב-CMV , הסיכון להעברת המחלה לעובר, הוא קטן יותר.
הסכנה בזיהום CMV אינה לאישה אלא לעובר המתפתח ברחמה, היות והזיהום ב- CMV עלול לגרום לפגיעה בהתפתחות איבריו. הפגיעה החמורה ביותר היא במוח ויכולה לכלול אובדן רקמת מוח, ראש קטן, הרחבת חדרי מוח, ריבוי נוזלים בחדרי המוח ומשקעי סידן במוח. CMV גם יכול לגרום לפגיעה כללית בגדילה העלולה לכלול את כל הפרמטרים: היקף ראש, אורך, היקף הבטן ומשקל, ולפגיעות נוספות כולל: פיגור שכלי, פגיעה נוירולוגית, פרכוסים, חירשות, דלקת בעיניים ועוד.
בדיקות בעת חשד לזיהום CMV
הבירור מתחיל עם בדיקת דם ל- CMV הכוללת 3 פרמטרים: שני סוגי נוגדנים, שמעידים באם הזיהום חדש (נוגדן IgM) או ישן (נוגדן IgG) וגורם נוסף שנקרא avidity שגם מעיד האם הזיהום התרחש לאחרונה או לפני זמן רב. לעיתים, יש צורך במספר בדיקות דם על מנת לראות מה המגמה של רמת הנוגדנים (עליה/ירידה). במידה ובבדיקות הדם עולה החשד כי האישה חלתה במהלך ההריון, עליה לעבור ייעוץ של רופא המומחה למחלות זיהומיות בהריון או של רופא גנטיקאי שיעריכו לפי בדיקות הדם האם האישה חלתה ב- CMV לפני או בזמן ההריון.
במידה וחושדים כי האישה חלתה בהריון, מומלץ לה לעבור בדיקת מי שפיר, שבה יבדקו האם הזיהום עבר ליילוד, בנוסף לבדיקה הרוטינית לתסמונת דאון. היות ו- CMV מופרש בשתן התינוק למי השפיר, נמצא שהעיתוי הטוב ביותר לבדיקת מי השפיר הינו החל מ-7 שבועות לאחר הזיהום, או משבוע 21 להיריון ואילך (המועד המאוחר מבין השניים), כי רק אז התינוק מפריש כמות מספקת של שתן המכיל את CMV בכמות שמאפשרת את בדיקתו.
במי השפיר בודקים את נוכחות ה- CMV במספר שיטות: בדיקת הוירוס בשיטה פלורוסנטית בעזרת נוגדנים נגדו, בדיקת PCR שמאפשרת גילוי נוכחות החומר הגנטי של CMV ובדיקת תרבית של הווירוס ברקמת תאים. במידה ובדיקת מי השפיר שלילית לנוכחות CMV – הסיכון כי העובר עדיין חלה הינו נמוך מ- 5%, ויש המלצה להמשיך במעקב אולטראסאונד על מנת לשלול סימני זיהום בעובר. אם מעקב האולטראסאונד תקין, הסיכון למחלה אצל העובר הוא קטן ביותר.
במידה ובדיקת מי השפיר חיובית לנוכחות CMV – על האישה לעבור ייעוץ של רופא מומחה בזיהומים בהיריון ובדיקות אולטראסאונד נוספות, עם דגש על המוח. לפי העיתוי שבו נחשד שהעובר נדבק, ותוצאות בדיקות האולטראסאונד, שוקלים את הצורך בהפסקת היריון.
יש לזכור כי רוב העוברים אשר נדבקו מאמם ב- CMV בזמן ההריון יהיו בריאים לחלוטין, רק כ-10% ייוולדו חולים, כולל הפרעות בהתפתחות (פיגור ברובם), פגיעה בראיה, בשמיעה ולעיתים גם במערכות אחרות. מבין הילודים הנולדים בריאים, כ-10-15% ילדים נוספים יפתחו בהמשך חייהם (לרוב עד גיל שנתיים) הפרעות בהתפתחות, בשמיעה ולעיתים רחוקות בראיה משנית ל- CMV.
ד"ר חגית בריס – המנהלת הרפואית של פורטל תנוק להריון ולידה, סגנית מנהל מכון רקנאטי לגנטיקה במכון הרפואי רבין, בית החולים בילינסון.
רשימת בדיקות הריון