רוב ההריונות מרובי העוברים מזוהים בבדיקות הריון המבוצעות במהלך השליש הראשון או השני. בדיקת אולטרסאונד מראה אם יש יותר מעובר אחד ברחם.
במצב זה, יש לעבור בדיקות אולטרסאונד מספר פעמים במהלך ההיריון, על מנת לפקח על גדילת העוברים ומי השפיר.
לעיתים, הסימן הראשון להריון מרובה עוברים הוא בדיקה המבוצעת מסיבה אחרת. לדוגמא, רמה גבוה ביותר של גונדוטרופין כוריוני אנושי (hCG), הורמון בדיקת הריון, עשוי להצביע על הריון עם תאומים או שלישיות.
בדיקות המבוצעות בהריון תאומים ושלישיות
סוגי הבדיקות המבוצעות לשם מעקב ופיקוח אחר הריונות אלו כוללים:
בדיקות לחץ דם – מבוצעות בכל בדיקת טרום לידה כדי לפקח על מהלך ההיריון ולטפל בלחץ דם גבוה המוביל לסיכון רעלת הריון.
בדיקות דם מבוצעות לבדיקת רמות ברזל נמוך – במצב זה עלולה להתרחש אנמיה, הנפוצה בקרב נשים עם הריון מרובה עוברים, היות והעוברים משתמשים בכות גדולה של מאגרי הברזל של האם.
בדיקת שתן – משמשת לזיהוי דלקת בדרכי השתן (UTI).
אולטרסאונד וגינאלי משמש לבדיקת משך צוואר הרחם – כשצוואר הרחם קצר, זהו סימן לסיכון מוגבר ללידה מוקדמת.
בדיקות בשליש השני – לאיתור סוכרת הריונית.
ניטור לב אלקטרוני עוברי משמש לפני או במהלך הלידה – על מנת לוודא שהעוברים במצב טוב.
בדיקות לגילוי מומים מולדים
עוברים בהריונות מרובים נמצאים בסיכון מוגבר להפרעות גנטיות ומומים מולדים. קיימים שני סוגי בדיקות למצבים אלו: סינון ואבחון.
בדיקות סקירה מצביעות על הסיכוי שעובר אחד סובל ממום מולד מסוים
אך בדיקות אלו אינן מצביעות בוודאות על הבעיה ממנה סובל העובר. חלק מבדיקות הסקירה הזמינות לאיתור מומים מולדים אינן מדויקות במהלך הריון מרובה עוברים. יש להתייעץ עם הרופא לגבי האפשרויות לבדיקות השונות.
בדיקות אבחון המצביעות על מום מולד מסוים עשויות לכלול:
בדיקת שליה – מבוצעת באמצעות נטילת פיסה זעירה מהשליה, המבוצעת באמצעות העברת צינור דק דרך הנרתיק וצוואר הרחם אל הרחם. הבדיקה יכולה להתבצע אף דרך הבטן עם מחט. הדגימה והבדיקות הגנטיות מבוצעות בין השבוע העשירי לשבוע ה-12 להריון.
בדיקת מי שפיר – משתמשת בכמות קטנה של נוזל מי שפיר, המבוצעת באמצעות החדרת מחט לבטן ולרחם. הדגימה והבדיקה הגנטית מבוצעות בדרך כלל בין השבוע ה-15-20 להריון. בדיקת מי שפיר מבוצעת לעיתים גם במהלך השליש האחרון על מנת לקבוע אם ריאות העוברים בוגרים דיים ומסוגלים לנשימה בריאה לאחר הלידה.
בדיקות שליה ומי שפיר נושאות אותו סיכון קל להפלה כשהן מבוצעות לבדיקת הריון מרובה עוברים. לכן מומלץ תחילה לקבל את תוצאות בדיקת השליה על מנת להחליט על טיפול או המשך ההיריון.
סיכוני הריונות תאומים ושלישיות
בעוד שרוב ההריונות המרובים מסתיימים בלידת תינוקות בריאים, קיימים יותר סיכויים להם יש להיות מודעים בהריונות אלו. הסיכונים הגבוהים כוללים סיבוכי הריון דוגמת אנמיה, רעלת הריון וסוכרת הריונית.
תאומים ושלישיות נמצאים בסיכון גבוה יותר להיוולד בטרם עת, לפני השבוע ה-37, והם נמצאים בסיכון למשקל לידה נמוך של מתחת ל-2.5 קילוגרם. לשלישיות יש סיכוי של 94% להיוולד בטרם עת במשקל לידה נמוך.
הסיכון מוגבר גם בבעיות לאחר הלידה, כגון קשיי נשימה. הרופא יפקח באופן הדוק על התקדמות ההיריון לכל אורכו, כולל מעקב לאחר הלידה על מנת לוודא שהאישה והתינוקות בטוחים ובריאים.
תסמונת עירוי דם תאום לתאום (TTTS)
משפיעה על תאומים זהים החולקים שליה. מצב זה נגרם כתוצאה מכי דם שאינם תקינים המחברים את שליית התאומים. המצב מתבטא בזרימת דם שאינה מאוזנת מתאום אחד, המכונה התורם, לתאום השני, הנמען, וגורם לנפח הדם לעלות.
תסמונת זו משפיעה על עשרה עד 15% מהתאומים הזהים ועלולה להיות כרוכה בהשלכות חמורות. יש לדון במקרה האישי עם הרופא, שכן טיפולים שעובדים לתסמונת אחת של הריון מרובה עוברים, אינה יכולה להתאים להריון אחר.
אולי יעניין אותך לקרוא גם:
איך להתמודד עם כאב כתוצאה מהיריון מרובה עוברים? הנה כמה טיפים יעילים במיוחד
