במהלך תקופת ההיריון עוברת האישה לא מעט בדיקות, שבחלקן בדיקות דם. בדיקות אלו נועדו לבחון את מצב התפתחותו ובריאותו של העובר, או במקרה של תאומים ושלישיות – מצב התפתחותם ובריאותם של העוברים.
הבדיקות עוזרות לזהות גם בעיות אצל האם ההריונית, במידה וקיימות כאלו, ובמיוחד כשמדובר בהריונות מרובי עובריים, הנחשבים להריונות בסיכון. במקרים מסוימים מבצעים סוג מסוים של בדיקות דם בשל תוצאותיהן של בדיקות אחרות, המחייבות את העמקת הבדיקה וסקירה נרחבת יותר.
על סוגי הבדיקות השונים ומידת חשיבותן
בדיקת הדם הראשונה היא בדיקת ההיריון. בדיקה זו בודקת את הימצאות הורמון ההיריון – גונדוטרופין כוריוני אנושי (HCG), כשרמות גבוהות שלו מרמזות בדרך כלל על היריון מרובה עוברים, היריון עם תאומים, שלישיות או יותר.
מכיוון שהריונות אלה נחשבים להריונות בסיכון גבוה יותר, בהשוואה להריון עם עובר אחד, בכל הקשור להתפתחות הפרעות גנטיות או מומים מולדים בעובר, מומלץ לאישה לעבור בדיקות דם, לצד בדיקות אחרות, הבוחנות זאת גם כן.
בדיקות הדם, שאותן עוברת האישה במהלך ההיריון בודקות, בין היתר, את רמות הברזל שבגופה. העוברים שברחמה משתמשים בכמות גדולה מאד של ברזל (וככל שמספר העוברים גדול יותר, כך הכמות הנדרשת להם רבה יותר), מה שיכול להוביל לאנמיה אצל האם. דבר זה נפוץ מאד בקרב נשים, הנושאות היריון של תאומים או שלישיות, מה שמצריך מהן נטילת תוספי מזון, לשיפור ערכי המזון שבדמן.
בדיקת חלבון עוברי היא בדיקת דם חשובה מאד, שעוברת כל אישה הריונית, לרבות זו הנושאת ברחמה תאומים או שלישייה. בדיקה זו, אותה מבצעים בין השבוע ה – 16 לשבוע ה – 20 נועדה להעריך את מידת סיכויים להיות עם מום במערכת העצבים המרכזית או עם תסמונת דאון.
בדיקת דם זו איננה נועדה לצורך זיהוי הימצאותו של המום, שכן איננה מסוגלת לעשות זאת, אלא לצורך הערכת הסיכוי להיות עם המום. היא מהווה כנורת אזהרה, שבעקבותיה אפשר לבצע בדיקות נוספת ולהגדיר את ההיריון כהריון בסיכון.
בבדיקה נבחנים מספר ערכים: החלבון העוברי, שמופרש באופן טבעי בשתן העוברי ישירות למי השפיר, הגונדוטרופין שהוא הורמון ההיריון שנוצר בשליה והאסטרדיול, שמיוצר מחומרים המגיעים מן העובר. רמות גבוהות של הורמונים אלה מעידים על סיכון לפתח מום.
רמה גבוהה של חלבון עוברי מעידה לרוב על בעיה במערכת העצבים של העובר, העשויה להוביל לנכות או אפילו למוות בזמן הלידה. במקרים כאלה מבצעים בדיקת אולטרסאונד ולעיתים גם דיקור מי שפיר כדי לקבל אבחנה מדויקת יותר. שקלול של ריכוזי שלושת ההורמונים האלה יכול להעיד על סיכוייהם של העוברים להיות עם תסמונת דאון, כשיחד עם הבדיקות האחרות אפשרי לקבל תשובות מדויקות יותר, העוזרות בקבלת ההחלטה ובהמשך הטיפול.
בדיקת דם נוספת היא בדיקת גלוקוז בדם. בדיקה זו בוחנת האם רמות הסוכר של האישה ההריונית תקינות, כדי לוודא שאיננה סובלת מסוכרת היריון. הבדיקה נערכת בין השבוע ה – 24 לשבוע ה – 28 והיא חשובה עוד יותר כשמדובר בהיריון מרובה עוברים. ערכים גבוהים מאד של גלוקוז בדם יכולים להעיד על סוכרת היריון.
מה שמצריך שינוי תזונתי – תפריט דל בפחמימות ובסוכרים, שילוב של פעילות גופנית ככל שניתן וגם מעקב אצל הרופא. במקרים מורכבים וחריגים יותר, ייתכן והאישה תיאלץ ליטול גם אינסולין כדי לשמור על רמות תקינות של סוכר בדם.
