למרבה הצער, אובדן הריון במהלך 12 השבועות הראשונים להריון, הנקרא הפלה מוקדמת, נפוץ בהריונות מרובים. ההפלה מתרחשת כשהעוברים אינם מתפתחים כראוי, אך במקרים מסוימים, הסיבה להפלת אחד התאומים או כולם אינה ידועה.
הסיכון להפלה בשני השלישים הראשונים להריון תאומים מעט גבוה יותר מאשר בהריונות יחידים. בקרב תאומים זהים, סיכון זה גובר מעט, היות והם חולקים שליה ועשויים לשתף שק מי שפיר.
ולמרות זאת, הפלה לאחר השבוע ה-12 להריון, ולפני השבוע ה-24, הנקראת הפלה מאוחרת, היא תרחיש מאוד לא סביר. בהריון עם תאומים, הפלה מאוחרת עשויה להיגרם גם כתוצאה מליקויים באחד התאומים או התפרצות מוקדמת של תסמונת עירוי דם מתאום לתאום (TTTS), מצב המתרחש כשקיימת זרימה שאינה שוויונית של דם מתאום אחד לשני, בתאומים זהים החולקים שליה. מצב זה עלול לגרום למות אחד התאומים, כשהשני שורד וממשיך להתפתח במשך שארית ההיריון.
תסמיני מות עובר ברחם
הפלת תאום במהלך השליש הראשון להריון אינה משפיעה על התפתחות העובר ששרד. אם בוצעה סריקה מוקדמת, ואישה מצפה בהתלהבות לתאומים, היא עשויה לחוש מחסור כשהיא מגלה שהיא מצפה לתינוק אחד.
ההפלה עשויה להתרחש עם מעט תסמינים או ללא תסמינים כלל, מלבד מספר התכווצויות קלות ואיתור דימום קל. רוב התאומים נולדים בריאים גם לאחר הפלת אחד העוברים, אך קיים סיכון מוגבר לבעיות כגון שיתוק מוחין, במיוחד בקרב תאומים זהים. קיים סיכון מוגבר אף להתקפי צירים מוקדמים.
אבחון הפלה – ההפלה מתגלה בסריקה אולטרסאונד, המגלה נוכחות עובר אחד ברחם, במקום שניים או שלושה.
במקרים מצערים עוד יותר, נאלצת האם להפיל את העוברים ועד שבוע 9 ההפלה מתאפשרת באמצעות כדורים
התמודדות עם אובדן אחד התינוקות
מבחינת הורים רבים שסבלו הפלה מאוחרת בהריון תאומים או שלישיות, המילה "הפלה" אינה מכילה את חומרת השפעת השכול. הורים מתאבלים חשים לעיתים שמה שהם סבלו הוא אובדן התינוק, במיוחד בלידת תינוק מת, המתרחשת בהפלה לאחר השבוע ה-24 להריון.
מגוון הרגשות אותם עשויה לחוש אישה עשויים להיות קשים ולעיתים סותרים. הם כוללים:
תחושת אשמה – על רגשות האושר אותם חווה האם כלפי התינוק ששרד. רגשות אלו מובנים בהחלט.
הכחשה – היאחזות באמונה שהרופאים טעו, וכי התינוקות ייוולדו חיים ובריאים.
חרדה ודאגה – מפני האפשרות שהאבן עשוי להשפיע על היכולת ליצור קשר עם התינוק ששרד.
חוסר תחושה – חוסר עניין בתינוק ששרד, למשך זמן מה.
פחד – שמא התינוק ששרד יחלה או אפילו ימות.
אובדן תינוק בכל שלב הוא קשה מנשוא להורים, והכאב עשוי לעיתים קרובות להיות חוויה מפחידה ומבלבלת. למרות שקשה לדעת מהיכן להתחיל, מומלץ לבני הזוג לתקשר ביניהם, או להתייעץ עם הורים אחרים שעברו את אותה חוויה.
הצוות הרפואי בבית החולים יכול להדריך את ההורים דרך ההתמודדות עם הרגשות המורכבים של הצער. מומלץ להתייעץ עם יועץ שכול, או להשתתף בקבוצת תמיכה.
טיפול בהפלה
עם הפלת תאום בשליש השני או השלישי, צפויים סיבוכים לתאום ששרד. הרופא יעקוב בקפדנות אחר המשך ההיריון, כשהמטרה היא להשיג את האיזון הנכון בין נקיטה בכל האמצעים להשארת התינוק למשך זמן נוסף ברחם, והערכת השיקול אם בטוח יותר עבורו להיוולד מוקדם.
